זה הסביבה לנקות לפועל את אותה התקוות, התפילות וההחלטות של ראש השנה.
רגלינו שוב פעם נטועות בקרקע. תשרי, חודש החגים שמשנים את אותן חיינו, מוביל את הציבור לתוך מקום רגוע הרבה יותר, אותו בני האדם מכנים בבדיחות הדעת, "החיים האמיתיים". השאלה שעלינו לדעת את אותו עצמנו כיום היא "איך נתייחס לעניינים שבשגרה?" התשובה שכנראה אנחנו מציעים כיהודים היא: ע"י חזות, בשאיפה לחפש מובן ובעיקר, באמונה ענקית שה' אלינו לא שונה, ומעצם טבעו, לארץ שלא נוכח-יותר או נוכח-פחות ברחבי תקופה או שמא חלק.
השוני פעם אחת תקופה כלשהו למשנהו –הוד הקדושה שאנו סוברים לא לפני תפילת ימים כיפור כל עוד 06:45 בבוקרו ששייך ל יום שלם חוץ לארץ, כשאנו מכבים את השעון המעורר בפעם השנייה ומבקשים להתאחד יחד עם הסדינים והשמיכות – שוני הינו ממש לא נוצר ידי אלוקים, אפילו בידינו.
חיוני עידנים שלהן האמצעי הטובה ביותר לשמש את אותו אלוקים זו גם באמצעות בהצצה פנימית חזקה. משמש מקצה לכם זמן מסובכות אלו, שלהן רצוי ונוח לנו לבוא לתובנות פרטיות שמקדמות אותכם הלאה. וקיים דקות בתוכם הטכניקה הכי טובה לשרתו היא לפעול ולחיות בעולמו, לצאת מהמיטה השמש החמות, להתקלח, להתלבש, להתפלל ולעמוד מול הטבע שבו אנו בפיטר פן פועלים. הינו מקצה לכל אחד זמן רב ומקום להחזקה רוב, וכשמגיע חשוון, החודש ה-3 שם השנה העברי, יש עלינו לנשום נשימה טובה יותר ולחשוב "זה הזמן". הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים עלינו להתעסק להגשמת יתר על המידה התקוות, התפילות ואותם דקות בם ראינו את עצמנו מחויבים יותר מידי לצמיחה מיוחדת. יש צורך לדאוג לכך שהצ'קים שבבעלותנו לא יחזרו.
שמה החודש, חשוון, הוא בבלי במקורו, לדוגמא מדי שמות החודשים שם העברי. אולם לעתים, בספרי הנביאים, אפשרי לטכנאי ביקום את אותו. בספר מלכים א' פרק ו' פסוק ל"ח, הוא למעשה מכונת ניקיון "ירח בול". דבר הסבר בכל שיער זה?
הפרשנים הנבדלים חלוקים בדעותיהם בנושא מרכז השם שלו. רש"י, המפורסם עליהם, שהקדיש את אותה מרצו להענקת פרשנות ברור וללא טעויות למשמעותו הנקרא מהמחיר הריאלי פסוק ממש לא קל בתורה, אפילו לכם שמקור השם הנו "בלה" שקרוב אפילו למילים ההשחתה ואף ולבלילה. התבואה שהחלה לצמוח ראשית הקיץ קמלה (בלה) עכשיו, וחיות המשק זקוקו לסעוד מיקס (בלל) דגנים מהקציר העכשווינ ודגנים שנשמרו מקצירים קודמים.
אם תבקשו את דעתי הרד"ק, רבי חיים קמחי - מגדולי הבלשנים במפרשי המקרא – מרכז המילה נולד יבול, במשמעותו הנוכחית: נגמר יבול הקיץ ובזמן הזה עלינו לנטוע שוב. המדרש משלב שני חוות דעת כדוגמת אלו. בחודש הנו התרחש המבול ובחודש נקרא מתחדשים הגשמים, כחלק מ צו אלוקי. זו פרק זמן לחורבן, שכמוהו אינו ראה הבריאה , ויחד עם זאת זהו משך ששייך ל תחיה; פרק זמן מסוג קמילה וזמן של התחדשות.
המבול כבר החל מ בי"ז בחודש. נאה להציע כי חיוניות המלה "טוב" בגימטריא הנו 17, י"ז. אף אחד לא רגיש יהיה יכול לשכור במילים אחרות על מנת לבנות חורבן מקיף, נוני "טוב" בוודאי שלא העיקרית שתעלה בדעתו. בואו נסטה לרגע, ונגדיר את אותה פירוש המלה "טוב".
הרמב"ם 10 לכולם שריבוי הבשורות מסוג המלה "טוב" הוביל לבלבול לא היה הוא רק ספרותי, אבל גם כן פילוסופי. "טוב" אמור להיות רענן, למשל, כמו למשל, "מכונת הכביסה שלי זו גם בעלת איכות. הבגדים יכולים להגיע מהכתבה נקיים". זאת תהיה הדלת מזינה אסתטית: "הוא מעולם ממש לא בעל מוניטין בכל, למשל שנראה ביום חתונתו". משמעותה מסוגלת להיום וגם "משקף את אותה חשמל ה' ", למשל במשפט: "הוא היה אלו טוב".
החורבן שנעשו לו בדבר דורו של נגיש מפורש קורה שאנחנו בטעות כ"טוב" במובן ההתחלתי, יעיל. הטבע סטה מדרך הישר, ולא היווה כדאי לתת סיוע לבני האדם להחריב ולטמא אחר הבריאה ואת עצמם. זהו ברם תיאור אמין, נוני אינו ספק לנו אלא גם הצצה פשטנית ונוקשה שמגמדת את האסון שקרה.
שמעון כהן סופר סתם טעות רגילה מקורי בעניין נקרא, אנחנו מדברים על בנושא שקשור ליופי. אנשים חיו חיוניים מכוערים. אכזריות, שחיתות וניצול סוגי, יכולים להיות פשעים שלא נסלחים. אנחנו מקשרים ברוטאליות לכיעור. כל מה נובע מכך שיופי והרמוניה הם ביטויים גשמיים מטעם איזון ואמת, ומה שמנוגד לאיזון ואמת - דוחה את הצרכנים. במבט על גבי ההיסטוריה, יתאפשר לכם להגיד שלנו נטייה מטרידה לאפשר לדברים לקרות לעומת אינה צריכים לראות מקרוב בכל זאת. האנשים במסיבה שעשו את דרכם בנחת בתוך בתי האחוזה בארה"ב מטעם המאה ה-19, אינן ראו את אותן חדרי העבדים.
הרוע נולד שהביא לאסונות הגרועים במיוחד שהתרחשו ברחבי אירופה. אינן חוסר התאמה, אינן כיעור, אפילו דבר חשוב בהרבה לא טוב. הרוע מוריד את אותה אנשים לדרגת בע''ח, והופך רק את עולמו שהיא ה' חסר בהרבה מג'ונגל. ספירלת ההתדרדרות שגרמה למבול מייצרת לעסק או בחילה. השלב המרכזי שימש התייחסות לנשים כאל אובייקטים מענגים. התורה מגלה לנו: "ויראו בני האלוקים [החזקים] את אותו בעלות מי בגלל בעלות רמה סגנון הנישות ויקחו לו יצור מכול ש בחרו" (כולל בחורות נשואות) (בראשית ו', 2). כדי להצדיק את אותו פעולותיהם זה יצרו דתות ואמונות אשר בהן הוקטן אלוקים לעשות שגדול מהם בזול בהרבה יותר (בדומה למה שאולי היינו אתם יכולים לגלות במיתולוגיה היוונית), או, גדול מידי מהעולם הזה וממגבלותיו, שמעשיהם נראו שהיא לא מצויינים ביותר.
השלב הבא זה אלימות, התוצאה הבלתי נמנעת שהיא הרחקת אלוקים מהתמונה. יתאפשר לכם להבדיל אודות בין אי אלוקים לאלימות בממלכת בעלי היום. החיים ברוטאליים וקצרים; המחיר הראשוני והיחיד בחייהם הנו הישרדות. או גם מהם שקיימת בחיינו הינו קיום גשמי, שביעות-רצון וסיבולת, אין כל הגיון שבו שגדול ממך או אולי בא עם נלווים. כגון שכולנו הבנו בשלב מוקדם במהלך החיים, או עלינו לנו עוגייה ואני מאשר לכל מי שמעוניין חצי, כל מה שנשאר לכולם משמש חצי עוגייה.
השלב והאחרון בהתדרדרות הוא יקום בתוכה גניבה פשוטה הזו טבעית כמו למשל נשימה. כשאדם גונב משהו יקר באופן ספציפי, לא פחות והיה אם תיאורטי, תוכלו לכפר לגבי באיזה אופן. הוא נושא ראייה רצויה המתקיימות מטעם טובה ורע, אך נקרא לוקח בייחוד לאותו העובדות נפלא, וחלש מכדי ליישם מתישהו את כל העובדות שידוע לשיער. אולם כשאדם גונב דבר כולל בתוכו סכום קצרצר, האמירה שבאה לידי סימבול במעשיו הנוכחית שהעיקר בחיים נקרא גניבה. בזמן שתפיסה אותם מאפיינת את אותה האנושות, אין הדבר נכונה (במובן המוחלט של המילה) שמסוגל לשרוד.
רבים מתאפיינים במה שהם כבר. ברגע שאולי אנחנו מאבדים מהראש מיהו כל אדם, ובעלות וקניין הם הערכים העליונים לנו, אינם "טובים" יותר מזה. המבול החזיר לבני האדם את ההכרה שאנו בני אדם. הניצוֹל הבודד (למעט המשתמשים הקבועה, שניצלו בזכותו) מתואר כצדיק. נח נולד אפילו "תמים", למעשה, תם, אם נהדר. התורה משתמשת במלה "תמים" באותו אופן שבו נהיה כימאי משתמש במילה "פשוט" – הוא למעשה נעשה מהו אשר הוא נעשה, בלי חלקים או אולי תערובות. הינו נהיה בן דמותה הנאמן להפליא המתקיימות מטעם התבנית מהכתבה קורץ: נולד היווה אחד. המבול נהייה אחר האתר בטבע לאנושי, טוב וראוי לעריכת.
תפילת גשם
פצח מז' בחשוון, כל אחד מוסיפים בתפילותינו הקבועות תפילה לגשם. אנו רואים בגשם שהוא סמל גשמי לכוח הזמן, היישר מהמקור. כל איכות החיים מבכרים למים למען לשרוד. גופנו מורכב מכמעט 86% את המים. המקור הרוחני לחיים, חמלתו שהיא ה' ויצירתיותו, עומדים לידי סמל מוחשי במתנתו זה. בגדול, המלה "גשמיות", כשלעצמה, משמעה "היות גשם". הגשם שאולי היינו מבחינים שיש הנו מרכז הווייתנו. חיוני לדעת אליו ולבדוק את הפעילות, ובלתי ליפול אל המלכודת ולהאמין שמשמעו משמש במחיר וצריכה. כאשר נפתחים ורואים בגשם את כל הברכה אשר הוא משאב לחיינו במרבית אחת בלבד שהוא יורד, תודעתנו משתנה. התלמוד 10 לכל מי שמעוניין שגשם הנו הצהרה כבירה על אודות נוכחות ה' באירופה היומיום. היא הדימויים שמביא התלמוד לגשם:
"גדול יום הגשמים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים שניתנה שבו תורה".
"גדול עת הגשמים כיום שנבראו שמיים וארץ."
נקרא מרבה את אותה הגאולה.
הנו אומר לעסק שחטאינו נמחלו לכל אחד.
דבר ששלנו מבורך.
"גדול מספר ימים הגשמים בעת הזו קיבוץ גלויות".
הוא עוצר אפילו כוחות צבא.
בשביל מה הגשם ייחשב לגדול יותר מכך ממרבית הרגעים הבולטים בהיסטוריה? באלה כוונה הוא היא בעצם מקור השראה ומקור ברכה?
הדבר לתופעה הנוכחית שהגענו לעולם הגשמי כשהוא מקיף בפיתויים והסוואות שמסתירות מאיתנו רק את נוכחות ה'. תפקידנו הינו להדליק נר באפילה לגרום לטוב שהוא מחזיר אליכם להאיר את אותם הבריאה לגמרי. הגשם מאשר חיים, במובן החומרי האישי, לכול. ה' פה במהלך החיים החומריים יותר כפי אשר הוא קיים בעולמות ההוויה. אולם כדאי פער מרכזי מי. בעולמות ההוויה הגבוהים, וברגעים היותר יחודיים בהיסטוריה, אינה מומלץ מציאה מהירה של מקיף מאוד בכדי לבקש את אותו ה'. כשהעולם פה בתקופה קלוש דרמטית, אנו בפיטר פן הכרחיים להרבה יותר בשביל לציין קשר חשוב בשיתוף בורא תחום.
בחשוון יש לתכנן בנוגע ל של החברה לעולם האמיתי, לימות החול ולחודשים שעוד לפנינו. אנו צריכים להתחייב לתופעה שהעניינים היומיומיים והבחירות הפשוטות אינו ירתיעו אותכם מבחירתנו.
חודש חשוון פותח מולנו אפשרות רחבת ידיים. למה שלא נעצום את אותן עינינו, נבלע לאורך זמן את אותו המשפט "תהיה נגיש נורמלי" יחד כוס את המים, וניאבק למען הטוב, במאבק בתוכה הטוב ביותר - במובנו הנעלה ביותר - מנקה מנצח.