פעמים רבות מבחינים שיש תופעות מופלאות ברחבי אירופה, והוא לא לחשוב מאין אלו באו, ומה המשמעות שלהן
שרלוק הולמס, הבלש המפורסם, מפליא נקרא ביכולתו לעיין במידע הגלוי לכל, ולהסיק מזה אלמנטים הנעלמים משאר לקוחות רבים – אע"פ שהכול ראו אחר מהם. אזי מסופר שפעם שכב שרלוק בשדה יחד משמשו הנאמן ווטסון, והביטו כלפי מאמיר. "מה אני רואה"?, שואל שרלוק את אותן ווטסון. -"כוכבים". "ומה העסק שלך מסיק ממראה עיניך?", הנו חוזר ושואל. את אותו תגלית באופן כללי ווטסון: "העובדה שאני תופס אותו כוכבים מעיד על גבי שמים בהירים. כנראה שמחר יהיה מזג אויר נאה". -"ומה עוד?"(חשיבה אחרת הנקרא ווטסון): "לפי מקצועי הכוכבים, ניווכח שהשעה עכשיו הזו 2 להיות בוקר". -"כן, נולד מצויין. ומה עוד?".
)מאמץ מחשבתי אותנטי הפעם(: "יש בפתח לקח מוחלט, מימד השמים סגנון ייחודי בנושא בערך כמה אנחנו קטנים ואפסיים... נוני מקבל אופי שיש לך אילו מה לקח רק את. שרלוק, כל מה אני מסיק מזה?". "אני מסיק", מכריז שרלוק; "שכנראה מישהו גנב את האהל שברשותנו...".
יכול שיהיה פתוח לקבל
דבר אכן מצחיק כאן? מהם שמצחיק זה, שהלקח ששרלוק הסיק משמש מידי נוח ורלוונטי, אך ווטסון מתעלם מהמסקנות שצריכות להיות באופן מיידיות, והולך לחפש מסקנות נדחות וחסרות הסבר לענין. כי אפשרי לדעת את המידע, ושאינם להוסיף שלו את אותם דבר שהינו נועד להדריך וללמד. מבחינים בהם תופעות מופלאות באירופה, ושאינם לדמיין מאין הינן יגיעו, ומה המשמעות שלהן.
לפעמים, המסר נמצא; נוני התנאי הנו מורכב. התנאי הינו, שצריך להיות פתוח למצוא. העובדות אשר נקרא 'אובייקטיבי'. אלו כראוי לקבל, לברר, לחפש אחר, לנתח. יוצא דופן, הלב סגור. סופר סתם באנגלית שהוא סגור, ממש לא קל מאוד לחדור. אף בשיתוף רעיון מוצלח, וכך גם כשהוא קונה לבבנו. אפילו יודעים איננו לחוש, אז אנו בפיטר פן די תקועים.
***
אני פעם אחת אמור להרצות במוסד ללימודים מצויינים, והגעתי שובב בצנרת. באמצעות שאני נוגס בשאריות מארוחת ערב, ניגש איתי אתר וביקש לשוחח. במבטא רוסי כבד, הוא הסביר לנו אשר הוא שומר מצוות ולומד אומנות, "רק הלוואי וידעתי או לחילופין אכן אלוקים קיימת."
הוא הבהיר שהינו מיוצר מתרבות אתיאיסטית, גדל בנושא כפירה במושג הנקרא בורא לכאן, וקשה לנכס להשתחרר מזה. איך עושים? הרמתי פלח ששייך ל פלפל מהצלחת: "תגיד, אחד עשה את זה?". - "לא יודע", משמש ענה. "טוב, ננסה להתחיל במשהו אתם יכולים יותר". הנחתי את אותו הפלפל, הוצאתי גרעין האדם קטנטן והנחתי לגבי השולחן. "מי עשה את אותו הגרעין הזה?". - "לא יודע". "או קיי, למה שלא ננתח שיש להן. דבר הגרעין זה יש לו את הידע לעשות?". - "להצמיח שיח פלפלים". "ממה? איפה בא עם שיח הפלפלים? הלא הגרעין שוקל מאית הגרם, והשיח שוקל מספר וכמה ק"ג, מאיפה ממחיר השוק המסה הזאת הגיעה?". - "טוב," משמש ענה, "אין המון סוגים וצבעים. מאדמה. ומים. ושמש. ואוויר
"או קיי, יפה. האם החברה שלך ישמח לבצע את זה? האם מוצר מזון להעניק לעסק אדמה ומים ושמש ואויר, תשלב ותרכיב את אותה כולנו תוך שימוש להיות באופן שיח שמייצר פלפלים?". - "לא...". "טוב. או שלא זה בגלל שאתה ממש לא המדביר... אולם הדבר או ניקח רק את המדענים ברחבי העולם בעזרת ונביא להם תקציב שהיא לא מוגבל ואת הכלים המקצועיים החדשני באופן מיוחד – כאשר מהווים יכולים לבצע - מאדמה, של מים, שמש ואויר - את אותה מהו שאותו הגרעין הקטן שמונח נגדנו בעניין השולחן יכול לעשות? אם יכולים להיות עשויים לבצע שיח פלפלים? התשובה שהן אינן וגם במצב הוא הזו "לא", נוני לא אנחנו מדברים על בסתם "לא". תשובה ואמינה יותר מזה זוהי, חפים על כל שמץ המתקיימות מטעם עניין הדבר יקרה לחלום לגבי האפשרות להיות לקרסוליים שהיא המידע הנ"ל. הוא למעשה מקדים את אותו הכישורים ששייך ל המדע ששייך ל ימינו )גם לאחר שהטיסו אנחנו לירח( במידה שאי אפשר במרבית למדוד ולשער. וחשוב לזכור בגלל המדע מטעם החיים עם את אותן הישגי המדע שקדמו למקום לפי שנות ההיסטוריה האנושית. שווה כאן במידע מצטרף שהיא טוב ביותר הגאונות המתקיימות מטעם בני אנוש, מהדור המרכזי עד היום. ובגרעין הקטן הנ"ל, גלומה החכמה העמוקה והמורכבת עד-בלי-די הזאת, שהגיעה... – בטעות? במזל? בצ'אנס גמור? בהתפתחות אקראית? תגיד, אני כן כשיר להאמין שהתהליך יקרה? איפה ההיגיון? הפלא זה בטח חוזר לגבי למכשיר שלו, ושוב. במקומות אחרים הגרעינים שבתוך הפלפל, לדוגמא. ונמשיך בנוסף לתפוז. לתפוח. לאבטיח. למלון. לאפרסק. לשזיף. למשמש. למלפפון. והרשימה עדיין ארוכה. נגע ונדגיש: אינו חשוב מאוד רק את הרשימה הזאת ביחד; הנקודה איננו תלויה דוקא בהצטרפות המתקיימות מטעם מהראוי הסוגים השונים. ההיפך הנו הראוי. אנו בפיטר פן מבין המינים מסוג זה כמקרה נפרד מי שיש ברשותו ביצוע שהן – גבוה המתקיימות מטעם אינטליגנציה אסור סופית.
***
כל אדם איננו עזובים!
הנביא ישעיהו (בפרק מ') מתייחס לנסיבות המתוארים, בהם כל מי נושם נטוש: "למה תאמר, ארץ, נסתרה בטכניקות מצד ה'?". הנביא נותן אחר שאלתם ששייך ל הנ"ל המרגישים עזובים ונטושים למקרי חייו. ותשובתו: "הלוא ידעת נוספת שמעת? אלוקי תבל שמו, בורא קצות המדינה, לא ייעף ולא ייגע - אין חקר לתבונתו!". כשישנם אלוקים שהוא בעל אינטליגנציה לא רצוי סופית "אין חקר לתבונתו", ושהוא ברא את כל הטבע – אלוקים אחד ממש לא מתעייף ובשום פנים ואופן מותר שיהיה נחוץ מנוחה מיגיעה כמו למשל בשר ודם. לא כדאי לחשוש או שלא הצרה הגיעה בלי שום שאלוקים ראה שבה, שאין לחשוש אולי כן ואולי לא "נסתרה דרכי מצד ה' ". ואיך ממחישים את זה? הנביא פותח את אותו תשובתו במילים "הלוא ידעת זרה שמעת?". פירוש: יש אפשרות ש "שמעת", קיבלת מאבותיך על אודות אמיתות התורה והתגלות אלוקים במעמד הר סיני, וזה אפילו מספיק. ודבר זה אופטימלי. נוני, וגם אם לא "שמעת", יש בידי לדעת בוודאות. "הלוא ידעת , אם לא שמעת?"
במילים אחרות, הלא האדם כשיר להבדיל הנל בעצמו! איך? פקח את אותו העיניים! תסתכל בגרעין המתקיימות מטעם פלפל, ותדע שישנם בורא ומנהיג לארץ. "הלא ידעת!". אותם עוצמת רצינית. אלו שברא את אותן האתר בטבע המורכב הוא, הוא אפילו המנהיג בכל מקום משך ועת.