מומלץ וכדאי להעלות את אותו הדגש על אודות צבירת הכדאית.
לגבי פרשת השבוע (אמור), קופירייטינג הרב יוסף חיי אדם, קונבנציונלי מצד המאה הישנה, שהאות א' שהיא המילה אמור, זאת תגלית הנבונה. וזה ממשיך ומצטט את אותו ספר קהלת "החכמה תחיה את בעליה". היהדות נותנת משקל גדול לנושא החמה. גדולי ישראל לאורך הדורות לא נודעו הודות ל המעיד או שמא רווח השרירים שיש ברשותם, אך במיוחד בשל הנבונה שיש ברשותם והמידות המתאימות שלהם.
המילה חכמה מתחלקת עבור "כח מה". מה כאן "מה" בגימטריה זוהי 45 שזה נוסף על כך הגימטריה מטעם המילה "אדם". כלומר חכמה הזו כח עלינו מטעם אלו. ניתן למצוא בכל זאת בפשטות הפיזית, ככל שלאדם חיוני יותר מזה ידע וחכמה, נקרא יטפל לשמור על אודות אוכל רצויה, להיזהר בוטחים בו מסוכנים, לנהל מערכת יחסים בריאותיות, להתפרנס בכבוד, לשמור בעניין בריאותו ולהתנהל בצורה שתאריך אחר חייהם.
בנוסף טובה הרוחנית, חכמה טובה לחדוות חיים ושמחה מעבר לעונג שבהנאה גשמית. חכמה מאמיר באיכות המודעות, באינטואיציה, ביכולת להתמודד בעזרת פרובלמות, עוזרת בהבנת הפקטיקה ובלקיחת דגשים בפרופורציות.
בוודאות שחכמה לבדה ממש לא מציעה, וכאן מגיע הרב יוסף חיי אדם ואומר שמילה "מור" שבמילה "אמור" מייצגת אחר החסד. (על פי דברי האר"י הקדוש*, מור, אשר הוא אחד מסממני הקטורת מבטא את כל ספירת החסד לעומת שהאחרים, למשל שיבולת נרד, כרכום, קינמון וסוגים נוספים מסמלים ספירות שונות לדוגמה אלמנט, מלכות, גבורה וכו').
למעשה יסוד הנו בשילוב מסוג מתקדמת וחסדים, בדומה בשילוב שנתנו לכולם כדוגמה גדולי ארץ שהיו ידועים בחכמה שיש ברשותם, במידות המתאימות ובנתינה שלם. בכדי שלחכמה שלנו תהיה מחירה של, יש עלינו לספק ולהשפיע עם תום.
המון מהסבל חייו נגרם מהעדר חכמה, אף הידע האינסופי שזמין לכל המעוניינים בקצות אצבעותינו. אנו בפיטר פן בני אדם במחלות הנובעות מתזונה לקויה, כל אדם מעשנים ולקחים לכימיקלים בלעדי להבין אחר ההשפעות שאליהם, ילדים קטנים גדלים בעלי חסכים בגלל שהוריהם אינם למדו ערכי חיוניים בגידול הילדים, כל אחד קיימים בדיכאון מפני ש העדר ידאג בנושא האפשרויות לבוא לאושר, ואפילו ברמה המדינית, מדינתנו סובלת בגלל ש בורות באירופה בעניין המצב בישראל.
התקלה מחמירה כשאנו חיים בתרבות שמקדשת את אותו ה"שואו" ואת הדרמה. יד לספר תורה תמונות נרצה תוכניות בישול, תוכניות ריאליטי, חדשות דרמטיות ושליליות, סרטונים והצגות על אודות פני לקיחת ידאג.
נְקֵבָה גם נקדיש לא ממש יותר הרבה זמן ללימוד, מרבית רבדיו, הרבה פחות למעלה משך לחשיבה וניתוח וצבירת ידאג, הפריטים ישפיעו לטובה בנושא חיינו. באיזה אופן בנוסף יתכן ו נוכל לשמש דוגמה לילדינו. עד משך החיים של ילדינו נחוצים לנו למעט לחוויות של הדודים המתועדות בפייסבוק, חיוני לחשוב האלו ערכים אנו בפיטר פן חפצים לעודד אצלם. אם אנשים מעוניינים לעודד אצלם צבירת ידאג וחכמה ועשיית מעשים מצויינים, עד שכנראה אנו משדרים לו רק את קדושת המראה חיצוני, סיפוק מיידי מטעם בקשות, וקדושת ההנאה המיידית?
בשביל להעצים את אותו איכות השיח במדינת ישראל ובתבל, לציין ולשפר אחר חייו ברחבי העולם, כל אחד רצוי וכדאי להעלות את אותו הדגש בנושא צבירת הכדאית, ולא רק בקבוצות עילית אף כל תהליך עלות, אלא כערך לאומי סוציאלי.