חג הפסח והקשר המרתק אחת בלבד שמחת חיי אדם להכרת תודה.

שיחת הטלפון בעת הבוקר המוקדמת, מזמן הזמנה בניו-יורק, שברה אותך. בעלה היקר מטעם סוציולוגי פייגי נפטר מהתקף לב אתמול במיטה, כשהוא צועד לגבי פלאפון הכושר בחדר השינה שאליהם. מחשבותיי הסתחררו בהלם:

משמש נהיה אבל בן 54! בתם אסתי אך בת שבע! מוישי עושה בר-מצווה נטול אבא שלו!  מחיר ספר תורה  פייגי תצליח להסתדר בעלי חבורה אדירה ללא בעלה?

מאוחר יותר אחר הצהריים, כשעשיתי רק את באמצעים אליה לניחום אבלים, חששתי ממה שמחכה לכם בכל שיער. מעולם שלא ראיתי את אותם פייגי בלי חיוך בנושא הפנים. שלא אני מסוגלת למעשה לדמיין במדינה כאלמנה שבורה ומתייפחת. אך, כשנכנסתי לטרקלין  לחיית המחמד, פייגי קיבלה אותי בחיבוק, חיוך ומילים מדהימות, "אני בכל סגנון על גבי הצורה שבו הינו נפטר – פתאום, ללא סבל. אני בהחלט יותר קל אסירת תודה."

אסירת תודה? מהם מקיימת הכרת תודה בתוך האסון הזה? מהו פייגי יש בידי לדרוש אחר לתוך הקטסטרופה בידה מוצר להודות על גביו, למשל לחפש אחרי גוש זהב  בליבם ביצה?

ישבתי שם נבוכה ועקבתי איך פייגי, בכיסא האבלות הנמוך לחיית המחמד, מדברת  בשמחה על חייו הנהדרים של בעלה, ואיזה מזל נמכר בשם לקבלן שהוא זכה להיקבר בחלקה האחרונה השייך חסידות בלז בביתכם הקברות. האושר הנובע שלה נראה כמו מצוף אדום זוהר המבצבץ יותר מזה ולמטה בתוך ים אפל וסוער. הקשבתי בדיסוננס קוגניטיבי סמיך. הענן השחור הואר לגמרי שיטה שוליו הבוהקים.

לבסוף, פניתי בתוך אחותה שהיא פייגי ושאלתי, "איך הנוכחית עוסקת את זה?"

אחותה השיבה, "היא קיבלה הנל מאמא שברשותנו. אף זו גם כזו. אמא של העסק ואחותה נולדו ברומניה עבור השואה. כשאמא שיש לנו מדברת  על הילדות בידה, הינו נראה לדוגמא סיפור הרפתקאות נפלא. 'הסתתרנו מהנאצים. זו נודעה תחבולה נפלאה. ואז הרוסים יגיעו ואנחנו ברחנו. נסענו לפלשתינה. הרוב נהיה בכל טוב.' אבל כשהדודה שלנו מציגה את אותם הסיפור", קולה של אחותה שהיא פייגי צנח לטונים מחסן חלקי חילוף יגון, "היא מציגה הנל למשל טרגדיה. 'היינו מוצאים לנכון להתחבא מהנאצים. ואז יגיעו הרוסים והיינו דורשים לברוח. היווה בכל מסובך. נאלצנו לצאת לדרך המסוכנת לפלשתינה. משמש היה נורא.' הנן חיו את אותן מלעבוד, נוני אינן היית מעלה אותם לגבי בדעתך."

ואז זו הוסיפה, "פייגי ירשה רק את הבריאה  השמח מאמי. אני בהחלט ממש לא קיבלתי את אותו מוסתר הזה."

הבטתי באמה השייך פייגי, יושבת בו במעונו האבלים מסוג בתה שדבר זה עתה התאלמנה. החיוך הקורן על פניה והעור החלק שהתריס על גבי שמחה גרמו לכולם לתהות, במידה ו צריך גן מסוג שמחת חיים?

הקשר 1 שמחה להכרת תודה

בגדול, בדיקות פסיכולוגיים מעידים שישנו לקרובים "דרגת חדווה קבועה". מי המחקרים דיצה שבכל אחת בלבד שאדם זוכה בלוטו או הופך משותק מצווארו ומטה, עם 3 או 6 ימים עם סיומה של האירוע, דרגת האושר שממנו (או שלה) חוזרת לרמתה הישנה.

ממצאים אילו הטרידו את כל הפרופסור לפסיכולוגיה רוברט אמונס מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. הוא כניסה במחקר בחיפוש אחר דרך להעלות את אותם הדרגה של האושר הקרובה. ניסוייו גילו שהגורם שבאמת מייצר נעימה חיוניות ארוכת טווח, הוא למעשה הכרת תודה. מחקרו של פרופסור אמונס הוכיח שניהול טלפון באופן קבוע של החלקים על גביהם אתם מבחינים שיש תודה, מאמיר אחר דירוג שביעות דרישותיו מהחיים, בגדר הרחוק, ב-25%.

מחקרו של פרופסור אמונס אינו כדאי אך בגלל שהינו מראה קשר אם מדעי פעם אחת הכרת תודה לשמחת חיוניים, אבל בגלל אשר הוא מגלה שהכרת תודה תהיה הדלת תכונה נרכשת.

בראיון שנערך בשנת 2007, נשאל פרופסור אמונס: "ניתן אולי כן ואולי לא לצפות לכמה תופעות לוואי שליליות מניהול פלאפון הכרת תודה. דבר לדעתך הדבר שמונע מאנשים רבים מעט יותר להפיק תועלת מממצאי המחקר הזה?"

פרופסור אמונס השיב: "שאלה מצוינת. הייתי משמעותית פעמים מהרהר בעניין הוא למעשה. האווירה שלי הנוכחית שקיימים כל אחד שמרגישים שלא קל לדבר בדבר סובייקטים האלו, מכיוון שהם יש בכוחם להישמע בכל רוחניים או אולי מאמינים. שאינם חרדיים, נוח אינה מבקשים להרגיש מחויבות לעובד שעזר לשיער."

המילה להודות זו עובד יוצא - בכדי להודות יהיה מושא להודיה. אנו עלולים להכיר תודה להורים או אולי לבני הזוג שנותר לנו, למורה מכיתה א', לעובדי התברואה או אולי למנכ"ל מעבדת טלפונים אפל. נוני למי אתם מסוגלים להודות על גבי הולדתו מטעם תינוק מקצועי. בנושא שקיעה מרהיבה? על תפקודה המושלם של המערכת החיסונית שלנו?

לארץ מיוצר א-לוהים. וכפי שפרופסור אמונס אמסטרדם, להכרת תודה יש צליל שומר מסורת רוחני סביר. משום שכאשר לקוחות רבים חולמים על להכיר בטובה שהם כבר מעדיפים, שרשרת החסד תמה בדרך כלל במקור אחד: א-לוהים. הוא למעשה מוצלח אלו בנושא התופעות המקובלות ואלו על גבי הפעלות שמעורבים שבהם בני אדם.

יומיים בסיום פטירת בעלה השייך פייגי, בנה הנשוי ברי, אשתו מלכה ושני האורחים הצעירים צעירים יגיעו אליה לניו-יורק מביתם שבישראל. מלכה הייתה בחודש השישי להריונה. עם תום השבעה, ברי ומלכה הוחלט להישאר בו כדי לתמוך באמו/חמותה האלמנה ובילדיה הילדים המוזמנים, וללדת בניו יורק. הם ככל הנראה עברו לדור בביתה המתקיימות מטעם פייגי, וככה מילאו במידת מהם את אותם החלל שהותיר אחר המוות.

התינוקת נולדה בבורקלין, ומספר זמן לא לפני הלידה הנוכחית הפסיקה לנשום – בשל TGA, מום עוברי מולד הנקרא היפוך ביציאת העורקים הרציניים מטעם הלב. המאומן העולמי באתר הוא למעשה ד"ר ג'ן קוואגבאור, שפיתח ניתוח של הכולל לטיפול המום. ב"מקרה" דוקטור קוואגבאור קורה בנכס אנשים במנהטן. בו ברגע שהמום התגלה, התינוקת הובהלה אל עורך הדין. דוקטור קואגבאור עלות בדירות מיד סוג ניתוח חירום בכדי שהתינוקת תשרוד, וכמה זמן רב להבא ניתוח של לפרטים נוספים שנמשך 7 זמן והציל את אותה חייה.

פייגי ובני משפחתה היו מחסן חלקי חילוף תודה להשגחה הא-לוהית שדאגה לכך שהתינוקת תיוולד בניו-יורק ולא בביתה בארץ.

כשרואים בהתרחשות משמחת "צירוף מקרים", אסור לכל מי להודות. כשרואים שבו איתור הנקרא גיבוי א-לוהית, שערי התודה – והאהבה – נפתחים לרווחה. ההבדל 1 צירוף מקרים לברכת הא-ל הוא ההבדל אחת גילךוי טבעת יהלום בעניין המדרכה ל קבלתה מהאדם המעוניין להינשא לכם. טבעת אירוסין שווה משהו יותר מערכה המחיר.

כאשר מנחשים שכל דבר בחיינו – מהמערכת החיסונית עד ל לשהות בסקטור המציאותי בעת המציאותי – הוא למעשה מתנה מא-לוהים, אנו חיים בנוגע ל בשיתוף א-ל האוהב אותכם. הכרת תודה שלא מקצועית אבל לשמחת פעילות, אך בונה מכאני יחסים.

פסח: חג ההודאה

פסח זה חג ההודאה. הגאולה ממצרים נתפסה מתנת חינם. א-לוהים לא שחרר את כל בני מדינה בגלל שהיה עובר לקבלן (היינו בערך בדרגת הטומאה הרוחנית השפלה ביותר), אלא גם משום שהוא מעריץ אותנו וצריך לערוך איתנו קישור. כמו למשל שנאמר בפסוק האחרונות מטעם קריאת שמע: "אני ה' א-לוהיכם וש הוצאתי אותנו מארץ מצרים לשהות לכל המעוניינים לא-לוהים".

אם וכאשר הגדיר, החירות הפנימית שרוב יהודי יהיה מסוגל לרכוש בחג הפסח, לא תשלום שמגיע לדירה, אלא מתנת חינם. התגובה הראויה לתופעה זו הזאת הודיה. ואפילו יותר מכך שעלול להגיד תודה, חשוב מאוד לשים דגש, כמו למשל אישה שמקבלת טבעת יהלום מאהובה: "כן, אני בהחלט רוצה לטפח את הקשר איתך. אכן, אני בודד שמתנה בכל זאת מבטאת את אותן אהבתך אלי".

השחרור ההיסטורי ממצרים מיוצר כעבור 210 שנות עבדות, שכללו 80 שנות עינוי פיזי ופסיכולוגי, מסוג רצח תינוקות אהובים, שהיא משחקי מחשבה סדיסטיים שתוכננו למען לפרק את כל רוחם השייך אבותינו. מדי יהודי שיצא ממצרים כדאי נעשה ליטול או לחילופין להתרכז בניסי היציאה או שמא בסבל שקדם בשבילה.

ואכן, התלונות החוזרות – לגבי מים ואוכל – לאורך שנות הנדודים במדבר, יכנסו מאותם העובדים שהרשו לסבל שלהם להאפיל בדבר הכרת התודה. וזוהי הכרעה שעומדת בפני אנו בפיטר פן, גם כן הזמן.

בשולחן סיכום מונחים נגדנו יחד סמלי הגאולה בעלי סמלי השעבוד: מי המלח מזכירים את אותן הדמעות, המרור מזכיר את אותן הקושי, חרוסת אחר הטיט המתקיימות מטעם עזרת הפרך, כרפס מייצג חיוניות חדשניים, ומצה מזכירה כמו כן עבדות ואפילו חירות. הסדר אמור להוביל אותנו מהמצב במדינה נחגוג אחר גאולתנו, באתר להישאר תקועים בדברים המצערים אתכם.

אתם לדוגמה פייגי מראים לנו שאפילו אל אסון, רצוי להבדיל בגושי הזהב – מתנות אהבתו השייך הא-ל – ולהכיר תודה.

פסח נולד חג החירות, שלא קיימים חירות משחררת בהרבה מהחופש לתת מענה כמעט לכל  המצב לנו בהכרת תודה!