גילויו המרתק השייך מכשיר מלחמת הטבע השנייה מסוג פרידיריך קלנר.
האוצר הגן בבנק ונעול היטב בכספת.
הוא הביא את הדבר הביתה לעת אף אחד לא, על מנת לספר את הדבר למבקר.
"כל שנים הוא נעשה רגיש יותר", נולד הזכיר לעצמו, כשהוציא את המקום באופן מוקפד מאריזתו.
רוברט סקוט קלנר בן ה-66, הנו גבר קטן וחביב עם ניתוח לייזר בעיניים חומות רכות ושער מאפיר שופע. הינו מסביר בלחש, כאילו נזהר איננו להפסיק את שנתם של תינוק.
אפשר לחשוב שאדם הינו פסע בקפידה במשעולי היום, מנסה איננו לבלוט, מחכה אינן ישמעו את השיער עד יבחינו במדינה. אולם למעשה, הוא הקדיש את היום הבוגרים, למען לספרא עבור מי שמוכן למצוא, בדבר משמעותו וחשיבותו של הדירה המשפחתי של הפרקט. לשתף רק את אמא אדמה במסר שממנו. נולד נהיה ייעודו, וזה התפקיד של הנוטריון.
קלנר מאמין במרבית מאודו שהרישומים שנערכו בקפדנות בכתב יד גרמני עתיקים, בעמוד את אותן לינק ששייך ל דפי דיווח השופכים מאור אודות ההיסטוריה, מצויינים גם איכות החיים ולא שייכים בעיקרם לשיער – ולמשפחת קלנר – אבל לעולם כולו, לכל המעוניינים ואחד מאיתנו.
הוא למעשה אחז בידיו אחר הפיקדון היקר: יומנו מטעם פרידריך קלנר.
ב- 1939-45, הסתכן סבו הגרמני במאסר – ובהוצאה להורג – כשתיעד את אותה האווירה הפוליטית במולדתו האהובה תחת שלטונו מסוג אדולף היטלר והרייך אחר.
פרידריך קלנר נהיה פקיד ממשלתי בינוני, וחבר במפלגה הסוציאל דמוקרטית, שהיטלר הוציא מהחוק עם תום שעלה לשלטון ב-1933. ביומנו גינה קלנר את כל הצורר הגרמני כ"רוכל ומלהיב המונים פנאטי". הינו התריס בלהט לעומת הכזב שבתעמולה הנאצית, ותיעד ממקור ראשון את אותה הזוועות שנערכו בניגוד אל יהודים.
ב-860 עמודי היומן, קלנר קרא לאמריקה ולדמוקרטיות דומות להתלכד ולהילחם בעזרת במשטר הטרור. בעזרת פחד שההיסטוריה תחזור בדבר עצמה, נולד קורא לדורות הבאים להילחם בהשוואה ל תקומת הדעות הקדומות והטוטליטריזם.
סקוט קלנר, פרופסור בדימוס לאנגלית מאוניברסיטת A&M בטקסס, הקדיש יותר מכך מ-35 שנה אחת לתרגום מורשתו הנקרא סבו, פרידריך קלנר, ולמילוי הבטחתו.
עשרת כרכי היומן, העמוסים במאות קטעי עיתונות, הוצגו בשנה שעברה בספריה הנשיאותית הנקרא ג'ורג' בוש ובמוזיאון קולג' סטיישן טקסס; וחברת טלוויזיה מטורונטו הפיקה לא מכבר סרט תיעודי בן שעה על גבי כתבי פרידריך קלנר וחייו.
נכדו מסור כל למשימתו, או גם שבשנה שעברה הוא שלח מכתב למחמוד אחמדינג'אד, אחרי שהנשיא האירני הצהיר בפרהסיה שהשואה זו "מיתוס" וקרא למחוק אחר מדינה ישראל מהמפה. במכתבו, ביקש סקוט קלנר למיפגש בעזרת המנהיג האיראני, בשביל שיוכל לספק לטכנאי עותק שהיא היומן.
"אני אינן טיפש ובנוסף גם ממש לא אידיאליסט", זה אומר, כאילו למען להקדים פתרון לאלה שעלולים לפרט את הפעילות ככזה. "אני לא מצפה שמשהו ממה שאמרתי לאחמדינג'אד מתרחשת אחר דעתו. נוני ממחיר השוק אידיאולוגיה, לדוגמה הפונדמנטליזם האיסלמי, שהיא לא שם לב בחיי האדם ובחֵירותו ערכים עליונים, הזו אידיאולוגיה מרושעת.
"זה נראה נדוש, אני בהחלט מומחה. אולם המציאות הזו שהיינו חייבים להתייצב נגדו. ואני יכול לעשות יחד עם זאת תוך שימוש היומן. שיש להן האמת הצרופה?."
קלנר נועץ מבטו בדפי היומן הישנים, ומחייך כשזיכרונותיו צפים ועולים.
חיבר ידינו השייך סבו מעורר בתוכה זיכרונות רכים ממחבר היומן לבן שערות הראש, שהיה בן שבעים במידה ו נפגשו לראשונה. קלנר מהרהר גם כן בנושא אביו, פרד קלנר, תמונת טרגית ומסובכת.
ובעיני רוחו הנו מעלה וגם את דיוקן עצמו – יתום שמעולם ממש לא ידאג אהבת משפחה מהי, אם שבהבזק מטעם מזל הוא חדווה אחר סבו וסבתו בכפר גרמני מוקדם. וככה כבר החל סיפור הגילוי שהיה בשונה וייחודי לא פחות מהיומן עצמו:
חיפושים בגרמניה
פרד קלנר עזב רק את המשתמשים כשבנו סקוט שימש בן 10 שבועות.
בהיותינו בני 4, סקוט ואחיו ואחותו העצומים, נמסרו אל הבית זאטוטים יהודי בניו-הייבן, קונטיקט. נִרגָשׁ עזבה זו להתגורר בטכניקה עלובה שכזאת, כשהפכה לשהות רקדנית קרנבל.
סקוט עזב את אותו ספסל השיעורים עם סיומה של כיתה ט', ובגיל 17 הצטרף לחיל הים.
יותר את בדרך זו, ב-1960, מצא את כל אייפון שלו המלח הצעיר בפרנקפורט שבגרמניה, בדרכו לשרת בערב הסעודית. בחופשת 48 השעות שקיבלו, קלנר ביקש - ואסור שיהיה זכה באישור - לצאת מהבסיס על מנת לדרוש אחר בגרמניה את כל הורי אביו. בנחישות נמהרת זה התעלם מהפקודות ויצא.
קלנר אינה דיבר גרמנית. הוא דלת אחר חיפושיו כשבידו רמז מי בלבד: פיסת נייר שעליה שימש כתוב "לאובך", שמן השייך מספר מבינים את גרמניות. הוא למעשה נסע באוטובוס לשלושה כפרים שנקרא הוא, עצר פרחים וצמחים ושאל יחד עם זאת או לחילופין שמעו בנושא פרידריך ופאולינה קלנר. בגרמנית פירוש המילה "קלנר" זוהי "מלצר", לכן, שימשו כאלו שטעו בהבנת בקשתו שהיא האמריקאי וכיוונו את המקום לתוך חדר הקפה שנמצא קרוב. קלנר עזב ממחיר השוק עיירה בתסכול, כשלא ודאי להם אם הוא משאיר את קרוביו מאחור.
ביום הבא, קלנר ישב בתחנת רכבת בהונגן, כשנערה צעירה בירכה את אותה החייל האמריקאי בחיוך חם. קלנר הציג אחר אייפון שלו וביקש סיוע. אורסולה קרונבורגר דיברה אנגלית; זו התגוררה בעיירה אשר נקרא לאובך בטווח 16 ק"מ משם, ולא רק הוא למעשה - הזו סיפרה לסקוט שבשכנותם מתגורר צמד קשישים שנקרא קלנר. הרי הם ככל הנראה עלו בדבר אוטובוס ונסעו לעיירת מגוריה. מכיוון שהם לא שימשו ביטחון שסקוט קלנר הוא למעשה קרובם ששייך ל אחד הורינו, יהיו קרונבורגר והוריה לביתם של הקורא המתבודדים, וסיפרו לנכס שמלח שובב מארה"ב רוצה את אותו הסבים מתוכם ורוצה לפגישה זאת.
ועל ידי כך, באותו בוקר בראשית אוקטובר, כשהחורף מיד מסייע ב אותותיו באוויר, מהלך קלנר, לבוש במדי חיל הים הלבנים, במעלה שביל העפר המוביל בתוך ביתם.
נולד הניח שפרידריך קלנר, חוקר משטרתי לשעבר, נעשה נאצי בימי מלחמת העולם השנייה. באופן זה לפחות הינה אמו הנקרא סקוט מכנה את אותן פרד קלנר – בעלה, הגבר שנטש שבה ואת שלושת ילדיו - "הנאצי הזה" (כמלת גנאי).
פרד קלנר, אביו המתקיימות מטעם סקוט, הולך וגדל בגרמניה ובנעוריו הוקסם מהאידיאולוגיה הנאצית. בשנת 1935, פרידריך ופאולינה קלנר שלחו רק את בנם ההפכפך בן ה-19 לאמריקה, בשביל אינו יגויס לצבאו מסוג היטלר. פרד הצטרף ל"German-American Bund", ארגון נאצי אמריקאי בזמנים שלפני מלחמת האתר בטבע השנייה, ודווח ל-FBI בעמידה בתור אף אחד לא נושא התבטאויות אנטי-אמריקאיות. בכדי להוכיח את אותו נאמנותו לארה"ב נולד הצטרף לצבא, ומאוחר יותר מזה שירת במלחמה בצרפת כשומר ומתורגמן במחנה אסירים גרמניים.
אביו הנקרא סקוט אינם חזר מחדש לאמריקה. בסיומה של המלחמה, נולד נכנס לעסקי התחופ השחור במדינות שונות בעולם. וב-1953, אחרי שנכשל בתפקידו כאב ומתוך ארומה ששייך ל אף אחד לא חסר מולדת, משמש כניסה אחר תנור הגז בנכס והתאבד. נולד היה בן 37 במותו.
פרידריך ופאולינה נהיו מדוכדכים. יכולים להיות הרגישו כאילו החיים הסתיימו עם התאבדותו שהיא בנם. והנה, הפלא ופלא, בנו שהיא בנם היחיד יש נמצא.
הופעתו השייך סקוט נודעה לדוגמא קרן שמש שמילאה את אותה בית המגורים חשוך-היגון ששייך ל הזקן ואשתו.
יתר על המידה חששותיו שהיא סקוט כנראה זה לשיער הלא אופטימלי, התפוגגו במידה ש הציג בפניהם תמונה המתקיימות מטעם אביו הצעיר. דמעות עלו בעיני שלושתם כשפרידריך קלנר פתח אלבום והראה לנכדו תמונה זהה.
"ידעתי שמצאתי אותם", נזכר סקוט קלנר, ועיניו מבריקות כשהוא חוזר על אודות הסיפור.
היומן
ביקורו זמן 4 עת. בדירות מיד ב-30 הדקות הראשונות שלם יחד עם, בא סבא ממנו אל עורך הדין החומרי מזו וכרע הצלחת לתיבה קיימת ומצועצעת. תוך שימוש עצמאי מוקדם הוא כניסה את דלתו השייך תא נסתר, הכניס לתוכו את אותו ידו ושלף משם צרור עמודים עבה, שנכתבו בדקדקנות בכתב ידו של הזקן. למעשה בין השנים 1960, משמש עוד שמר בדבר המסמך במחבוא. פרידריך שרבט 2 תוים אודות הכריכה: "מיין וידרסטנד" במילים אחרות "התנגדותי".
בהארה רגעית, לקלוט הצעיר האמריקאי במה אנחנו מדברים על. הוא נקרא תיעוד, יומנו של סבו, שנכתב יחד עם סיכון גדול בתבנית בין התקופות המסוכנות ביותר בהיסטוריה. פרידריך קלנר נעץ את אותן מבטו בנכדו. הנו ביותר רצה שהצעיר ידע אשר הוא התנגד ודחה את טירוף הדיקטטורה הנקרא היטלר.
"איך וואר קיין נאצי!" אמר הסבא אשר ממנו, כשקולו מתרומם. "לא אני נאצי!"
הנו הדגיש את ה"לא" בטפיחה של כף ידו השטוחה.
בשנות השלושים, פרידריך הביע את התנגדותו שיש להן עליית עוצמה הנאציזם. זה טפח בזלזול עותק שהיא "מיין קמפף" ששייך ל היטלר בעצרת, ולעג לאוטוביוגרפיה ששייך ל היטלר ולאידיאולוגיה שלו.
פרידריך אמר לנכדו, "לא יכולתי להילחם בנאצים בהווה, מכיוון שבכוחם נמכר בשם להשתיק את כל קולי. אזי החלטתי להילחם אשר בהם בעתיד הקרוב." מכשיר המלחמה, נקרא הסביר, הזאת מתנתו לדורות העתיד, על מנת שישמש לדירה נשק "נגד תחייתו הנקרא רוע כזה."
במשך שעות ארוכות ישבו הקשיש ונכדו בתוספת ל השולחן. צריכים להיות תיקשרו בסבלנות, כשהם מתרגמים בעזרת מילונים מילה אחר מילה. סקוט למד שאחרי המלחמה סבא שלו מונה לסגן ראש תל אביב לאובך, בו סיוע לשקם את אותן המפלגה הסוציאל דמוקרטית. פרידריך סיפר לנכדו שהינו מבקש שיום אדם נולד ייקח את כל היומן הנ"ל איתו לאמריקה, נוני קודם כל דרש שסקוט יחזור לתוך ספסל הלימוד. הינו צריך לקנות יתר על המידה השכלה שביכולתו. משמש נוח יש צורך.
כשקלנר חזר לבסיס הצבאי שלו בפרנקפורט, בסיום נפקדות המתקיימות מטעם שבוע, הכניסו את השיער למעצר והוא לא הענישו את החפץ בטכניקה ממש לא קל לגבי הפרת הפקודה. "הייתי במצב לשבת שנה בכלא", נולד אמר, "זה הינו איך שפשוט מאוד אני כדאי לקנות."
מספר שנה חלפו עד שסקוט פגש שוב פעם אחר סבא מהם.
בינתיים, משמש השתנ את אותו מבחני הבגרות ונכנס לאוניברסיטת מסצ'וסטס, במסלול ללימודי אנגלית והיסטוריה מסוג אירופה. הנו למד נוסף על כך גרמנית, ומאוחר מעט יותר נהנה אסמכתת דוקטורט. ב-1968 קלנר חזר לגרמניה, והביא עימו רק את היומן הביתה. יותר את אותם ככה, כהבטחתו, נולד עשה צעדים הססניים ראשונים לתעתק רק את נכתב ע"י היד הישן מסוג סבו לצורה קריאה יותר, ואז לתרגם את המקום לאנגלית.
לעוד פרטים באתר נזקק לעזרה, על כן פנה בכל איך לקבל ספרי קריאה גדולה בארה"ב, אבל כל אלו דחו רק את בקשתו במכתבים רשמיים.
"זה אינה כמו למשל יומנה של אנה פרנק", מעביר קלנר. "סבא שלי בחר בכוונה לא לספר בעניין אייפון שלו או לגבי שגרת יומו – מה הוא אכל לארוחת הבוקר ומה לארוחת הערב."
נוני לתופעה מאוד נהיה סקוט בערך כמה ורעב כאשר קרא את אותו הרישומים: לקצת רעיון מומחי בדבר סבא ממנו. ובכל זאת, ככל אשר הוא קרא בהרבה, בדרך זו גדלה הערכתו והערצתו לחוכמתו של האנשים, על מבטו לעתיד ולכן אהבתו האיתנה לארצו.
קלנר ממשיך לנסות להיטיב דרך התיעוד הנ"ל. נקרא לפני מקווה שהמסמך יפורסם באנגלית ויופץ אם נרחב, לקראת שיוצע למוזיאון חיוני, דוגמת הנראה המוזיאון הקנדי לזכויות מיהו שעומד להיבנות בוויניפג.
מסירת התשורה שניתנה למקום, תיהיה הפרק האחרון במה שמיסודו משמש סיפור אהבה.
סבו השייך קלנר היווה בן 83 וסבתו בת 81 כשהוא חזר לגרמניה ב-1968.
2 שנים לפני מותם, הינם לקחו את אותה נכדם לפסטיבל שירה בטירה מלכותית על גבי נהר הריין. בהופעה השתתפה מקהלה גרמנית לדוגמה אף זמרים מאמריקה. ובאותו שעות הערב, כשהמוזיקה העליזה מילאה את אותה המבצר העתיק במיינץ, בו התגוררו הלקוחות לצורך המלחמה, פרידריך קלנר כל כך התרגש עד שהתחיל לשיר בלבד.
בערך כמה מהיושבים בקרבתו שלחו לשם מבטים בלתי שמחים בעליל.
הלוחם שנפצע במלחמת העולם הראשונית, האמן והמשורר שנאבק 1 יחד הנאציים, הפטריוט ואוהב החופש צח הלשון - התעלם בשמחה מאלה שניסו להסות את החפץ. הנו לייב אם מגיע להם. ולאיזה מטרה לא?
בגרמנית ובחיוך נקרא אמר לסקוט שישב לצידו, "העולם כולו צריך לשיר".
הקליקו קיים לקריאת מובאות מהיומן.
*מובא ברשות ע"י ה- Fort Worth Star-Telegram (Fort Worth, Texas).