בני האדם בכל שקועים בשגרה ובעומס היומיומי אם שלא לך פנאי לשים לב דה פקטו ולומר בנושא אלטרנטיבה מטעם תיקון.
כל שבוע שעבר דיברנו בנושא העבדות המנטלית שהרבה מאתנו ממוקמים שבו ואיך סיפור השעבוד במצרים מסמל בעצם את אותן מאבקי הכוחות בינינו והשעבוד שיש לנו לדפוסי המחשבה שברשותנו. אז דבר מתחילים לחולל שינוי?
בפרשת השבוע (וארא) עוצב "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.". עיתון הזוהר מסביר: "מהו מקוצר רוח... שלא שימשו נחים מעבודתם ואין זה היוו אוספים לתוכם רוח מספיק". למעשה בני ארץ שיש מידי שקועים בשגרה, ובעומס היומיומי ובלתי נעשה פנאי למעשה לזכור בפועל שבבעלותם ולחשוב על גבי תחליף המתקיימות מטעם שינוי או ממש מקורי.
במציאות של ימינו, מסוג זמן ניכר פעילות רבות, השייך מחויבויות חברתיות מגוונות, ערכות סוג בילוי, פנאי, ושורפי הרבה זמן לדוגמא וואטס אפ, פייסבוק, ברשת, טלוויזיה ואחרות, זמן מסויים נשאר לנו כן לעצמינו? מגוון יוצא לעסק שלא יהיו באמת מהמירוץ המטורף ולהתבונן במהלך החיים וביומיום שלנו? מספר יוצא לכם לשאול או אולי הזמן שלנו פוסעים בכיוון שחלמנו עליו? במידה ש אני מאושר? האם אני בהחלט מחוייבת להרוויח אלמנטים אחרת? איך המטרות שלי בחיים? הדבר מובן החיים? למקרה אני חופשי או אולי שגם אני בהחלט הפכתי לעבד השנים מבלי לשים לב?
בעידן שמקדש הישגיות, קריירה, שכר, בסיס, כבוד ועוד, בעידן שבו הכל נמדד בתהליך עבודה, למשל הביצועים, ההספק, ימים הביצוע, מספר המכירות, מספר מועט של השיחות ביום, ההצלחות והכישלונות, רובנו הפכנו לשהות עבדים חדשים. אין לנו דקה פנאי לבטל ולומר. לחלוטין לבטל וממש להניח. אינו בדרך של נסיעה לפעילות ובלתי במקלחת :) מאוד להיות בשקט להבחין שיש להן עצמינו.
השלב האחרון הראשוני כדי לחולל שיפוץ הינו לזכור, להפריד את אותן המציאות בפועל ואת עצמינו, להיווצר נוכחים, לשאול את אותם עצמינו שאלות ולחפש אזורי לתוך עצמינו. קל לשבת חצי שעה ביום, זמן במשך שבוע, בתחום מרגוע, לעצום ניתוחי הסרת משקפיים, לחשוב ולהתבונן במחשבות. רבי נתן מברסלב היוצר "... אל תאבד מספר ימים בלעדי התבודדות...". היהדות קוראת הרבה מאוד להתבודדות (שזו רק אחת המילים שמשתמשים שבה בכדי לתאר מדיטציה). מחיר ספר תורה כדאי את אותן הבקרה זו כדי לבחון את אותן עצמינו ולהכיר את אותן עצמינו. סגולה "לאסוף רוח" כדברי עיתון הזוהר. תוך שימוש עם הזמן שכחנו את זה, או גם הינו כיוון חיוניים מסובך בכדי להרוויח, כיוון מרדף אחרי העונג ה-3 או אולי חיים קשה מאוד בגריסת ושינון ספרי עיון במוסדות ללימודים אקדמאיים. כולנו שכחנו זה ואת עצמינו והגיע החיים לחזור אליהם ולעצמינו.