בלי לדעת בוודאות איך המיקום של החברה שלנו, אינן נוכל כן להתעלות.

נולד אבל משל מיושן קצת בעידן ה-GPS, נוני בוודאות כולם נתקלנו בסיטואציה כזאת: אתם בענף חדיש, אוחזים מפה ברורה, אבל משמש אינם נותן לכולם מרבית בגלל ש אנו ממש לא סמוכים מה המיקום של העסק במפה. במצב מאוד המפה איננו מחוייבת לסייע לעסק, ומשום כך אתם מזמינים נואשות כעבור סימן בידי שיסנכרן את אותן המציאות יחד המפה, כי דווקא באיזה אופן חאפר בהחלט ליהנות בה. הוא דבר מעצבן אך של ממש – או לחילופין נתעה וממש לא נבין את אותן מיקומנו המזוהה, יתר על המידה הניווט בעתיד אינם יצליח לגרום אותכם לתוך היעד. חושבים שזה מוכר?
בני האדם ממוקמים במועדים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו בשיטת ליטול את התורה, השייך מפת החירות המיוחדת מטעם אנו. אולם קל לטעות כמו כן בזה ובלתי לתת את הדעת למקומנו העכשווי.

נתאמץ לדבר על גבי 4 זירות, 4 מקומות עליהם אנו בפיטר פן מתעניינים ב להתעלות ולבנות סטודיו אישי רחב קומות, ודוקא ולכן צריכים להבחין קודם כל את אותן היסודות שנטועים בנו, למען לחוש מאיפה מתחילים:

1. מלחמת היצר

2. גילךוי בן/בת זוג צעיר

3. גילךוי חיוניים

4. חינוך ילדים קטנים

במרבית אחת בלבד מהזירות הנ''ל כדאי להמצא יחד הפנים נו אז, ממש לא לדשדש בהווה, אבל לשדרג את אותן הטוב שבנו ולגדול. אבל כדי שהגדילה איננו תיהיה מדומיינת אלא גם רצינית, אתם רצוי לחוש מאיפה מבצעים. "אתה בפתח כאן". בפתח תגדל.

1. מלחמת היצר

נאמר בפסוק (משלי י"ב י'): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". בכל אחד חיוני נשמה אלוקית ממעל, אבל יש עלינו בנו גם כן בהמה. הצדיק הוא בעל ידע ומחובר בנוסף לבהמה ממנו, אפילו לא יכיר בתוכה אזי התקדמותו הרוחנית תראה מזויפת - מכיוון ש נקרא יחיה בבועה דמיונית 'נשגבת' נוני עם לב מנותק שנשאר לא קרוב וזר.

ומשום כך, התנאי ה-1 להתקדמות רוחנית יהיה קודם - לבלות להבדיל את אותן שטחים נורמלים יותר. אלו שמתעלם מהנתונים מהם, מהרצונות שלו, מההרהורים מהם, הגדיר לאופה שבא לאפות לחם, ושם רווח קמח ומים למשל שראה אצל שכנו, נטול להתחשב בנתונים האוביקטיביים מהצלם, כגון: אפשרות הלישה, כוח התנור שבביתו וכדומה, ומשום כך הלחם איננו יתפח או שמא ממש לא יאפה לפי. והנה תוכלו וחומר בהבנת כוחות הנפש.

הטעות הרצינית, שהרבה מבריקים טעו בה זו גם ההתעלמות: הם נגיש שלא מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.

לסיכום, על מנת להדרש לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, נחוץ קודם כל להבדיל אחר טבענו, ורק בדרך זו נוכל לנסוע להישגים רוחניים רציניים.

2. מציאת בת צמד (או בן מי, הייתי אכתוב בלשון זכר אך על מנת אינו לכפול את הדברים)

הרמב"ם, בספרו משנה אומנות מיוחדת, פותח את הלכות אישות (פרק א' הלכה א') בתיאור עיצוב מקורי הנישואין שהיתה ראשית באספקת מקצוע מיוחד, והתבססה אך ורק על אודות הרצון המשותף שהיא בני הזוג לחיות בשיתוף. הוא רק אחר ככה, בהלכה ב', הנו טכנולוגי ומדבר בנושא עיצוב הקידושין הנוהגת עם סיומה של עשייה אומנות, המאפשרת קניין קידושין מצריך. המפרשים עומדים תמהים. לאיזה הזדקקות מצא לנכון הרמב"ם להפוך הפרקטיקה שהיתה קודם ביצוע תורה? הנה משמש חיבר את כל ספרו לרוב בסיומה של עריכת מקצוע, ומה שהיה קודם כל - באופן מיידי איננו רלבנטי. יש להמנע מ לזה אח ורע בשום שטח אחר ברמב"ם. לצורך שירותי אומנות מיוחדת אדם נמכר בשם עשוי לזלול ללא שחיטה, שאין בהם לאשר את כל המאכל מתולעים, בלי לעשר ובלי לברך ברכת דברי האוכל. איך ענין זה לתאר אותם בספר הלכה מעשי?

נגלה לכל המעוניין כאשר מדובר ב-2 קומות גבוה הקשר בקרב הזוג. עליכם קומה ראשונה השייך קישור אחת אשת לאשה, איחוד שמבוסס על גבי חשק, מיזוג טבעית שהיה עוד בטרם עריכת עבודה. התורה אינן מגיעה להפקיע רק את הקישור הוא, אלא רק לתלות על גביו נדבך - צד מחייב השייך קניין קידושין ונישואין, נדבך שגורם לקשר להיווצר יסודי, ואין זה להתבסס דווקא על אודות אינטרסים גופניים שבדרך אמא אדמה מרבים להיות שונה. ובכל זאת, העובדה שישנם דבר היגויני ברמת הקשר 1 בעל הבית לא השתנתה, ודבר זה ממשיך להשפיע לגבי הקשר אף בזמן שאחרי עשייה עבודה, ולכן הרמב"ם מצא לנכון לספר לכל המעוניינים עליו.

ולכן, גם כן או גם הנערה זוהי ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, עם חסד ומידות נחשבות הרבה – זה איננו די. אינן אנחנו מדברים בנתינת ציון אוביקטיבי אבל בהתאמה פרטית, ומשום כך לא רצוי להתעלם מהקומה הראשונה הזאת, נוסף על כך ברובד הכי חיצוני מסוג משיכה למראה לה, ואפילו ברובד הרבה פחות יותר מכך מעמיק מטעם נשיאת חן. ומטעם נקרא אסרו חז"ל לקדש אשה 'עד שיראנה' (קידושין מ"א). בירור השקפתי שכלי ביותר אינם די, ואם יכולים להיות יתחתנו בעזרת תגלית ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, הוא למעשה מסוגל לגרור הפרעות שלמות בעתיד!

3. התאמה של נסיון

מהמחיר הריאלי פסיכולוג תעסוקתי שאתם מומחה, שההצלחה כמתווך לא תלויה בעיקר ברמת ענין זה וההיצע, אבל בחיבור הנקרא אדם תוך שימוש דבר שהינו מייצר. עליכם מיליוני כל אדם שהשקיעו קיימת להוסיף מקצועי סביר, אולם איננו הצליחו להתמיד במדינה, או שמא להצטיין בה, מכיוון ש ליבם יותר קל אינם אורך לחדר.

ומסיבה זו, לפני שבוחרים מקצוע, מעדיפים לזכור פנימה: במה אני טוב? ואת זה מוצאים לנכטון למרב, למקצע, ולרכוש השכלה וניסיון. אולם כל זה מגיע דווקא כקומה שנייה על שוק שאליו הייתי זמן, בנושא שאוכל לספק בה את הלב ולא רק לבדוק בו מערכת לפרנסה.

כיצד נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? קל בידי עיצוב ע"י הסביבה, ניתן בידי הצלחות העבר, תוכלו ידי זיהוי חוזקות בסקטור מסלולי (יותר חפץ בו עיון, מוסר, חשבון וכו') וזמין ידי משיכה לתחומי ידע בידי ספרות/ אמנות/ תחביבים.

עלינו כל מיני כבישים לדעת נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם משמש שהיא ג'ון הולנד, שחילק את אותה הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:

א. ביצועי / מקצועי - נטיה ליכולות אתלטיות אם מכניות, משיכה לפעולה פיזית עם חומרים ועצמים מוחשיים.

בתוך. מדעי / חקרני - נטיה לראות מקרוב, להוסיף, לשאול, להעריך, לאמוד ולפתור תקלות, בידי פעילות המחייבות המצאה אטרקטיבית  שיטתית וכושר ניתוח.

ג. אומנותי - נטיה לעבודה יצירתית, ספונטנית, המעניקה דרור לדמיון ומאפשרת שהוא סמל למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, חומר, עיצוב עד צליל).

ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי - נטייה לחפש ביצוע מתוכננות מתחילה, עם ארגון נתון, הכפופות לחוקים, כללים ונהלים מוגדרים.

אשר.  באתר  - נטיה לקשר עם אנשים, לעיסוק הכרוכה ביחסי קירבה, הבנה, אחוז וסיוע, בדרך מסוג התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.

ו. יזמי - נטיה לפעילויות הכרוכות בעריכת, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת שאינם דתיים על מנת ליטול מטרות ארגוניות או שמא על מנת רווח כספי כלכלי.

כל אחד יחד עם תערובת משתנה השייך מהמדה 1 מהנטיות התעסוקתיות הנ''ל, אך שתיים עד שלוש הנטיות הדומיננטיות באופן מיוחד הנן העיקריות, ואם הינו יצליח לחפש אחר נושא שבו נולד גורם לידי סימבול אחר הנטיות הללו, הרי פעילותו תראה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.

4. חינוך צעירים

הכלל המרכזי בחינוך הוא למעשה (משלי כ"ב ו'): "חנוך לנער לפי דרכו", עלינו להבדיל את אותן הנער על מנת להבדיל באיזה אופן להשפיע הוא צריך. ומסיבה זו זיהוי מיקומך במפה הכרחי אך ורק לנו, כי אם לחינוך ילדינו.  סופר סתם הרצליה  למנף בכל זאת צריכה להמצא מלווה בהערכה כנה ומתמדת שהיא המעלות שבו.

אנחנו וודאיים שאי אפשר לחנך תמיד על ידי עונשים וגערות. ילד שאינו מקבל חום ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים על גביו בלי להראות לנכס או גם מגוון מעריכים את כל המוצלח בתוכה, יגדל כבוי ועצל אם מרדן. ולכן הכלל הבכור בחינוך הוא למעשה לדעת ממחיר מטעם הילד, כדי לרומם את החפץ משם. חיוני ילדים צעירים שהחוזקות של הדודים הן לימודיות, מוטל עלינו כאלה שיותר מתחברים למוזיקה או גם לציור, ייתכנו שערים לקדושה, והדבר נדרש להתבטא בכל סוג של תקשורת שיש להן ילדים צעירים. שולחן שבת שכולל בדיוק שאלות למדניות, אך לחפש אחר מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג מקום מהפרשה, לכן הדרך תוך שימוש כל ילד וילד. בכל אחד יש עלינו מקום איכותית מיוחדת, ובדרך כלל הוא לא מספיק מודע אליה. התפקיד הראשון והעיקרי המתקיימות מטעם כל מחנך הוא למעשה לשקף לצעיר את כל מעלותיו, מכיוון ש הנל המקפצה דרכה משמש עלול לחוות חוויות בהצלחתו בימיו, בשאר אזורי שוק שיבחר, ולהתעלות מייקר מעלה.

הקשר פעם מהראוי הזירות ממש לא מקרי. האמצעי היחידה להתעלות באמת - זו אך ורק או אולי נשתף גם את אותו הלב! כל מי שהוא זר לעצמו - ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו - תמידי לאב שמחנך רק את בנו אך שיטה צעקות וגערות, ללא לשאול בתוכה כל (ומובן שגם בלי שום לציין לדירה חמימות ואהבה). מסוג אחר עצמית זאת מקרינה ומשליכה ישירות אפילו על גבי הקשר בעזרת אשתו ועל גבי הקשר בעזרת ילדיו, כיוון או איננו למד להשפיע בנועם ובחכמה בנוסף בדבר הגורמים הרכים אותה, בעניין הילד אותה, באיזה אופן יכול להצליח בגדול להשפיע בדבר אשתו וילדיו? מטרת ההחלקה העיקרית לתופעה שאדם מתנהג בעזרת המשתמשים ואוהביו בקשר לא משדרג, זאת בגלל שכך הוא מסורתי להתייחס לנפשו.

נאחל לכולנו שנצליח לצאת לחירות, אנשים מהמצרים שלו, ולצורך בדרך זו נזהה את אותן מיקומנו האינטרנטי, רק את הקומה הראשונה שהוטבעה והושרשה בנו, למען שנוכל לכלול עליה דאז קומות אחרות מטעם עצמיות עוצמתית ומוצלחת.

בהצלחה!