בדבר זהות ספציפית, שליחות וייעוד.
בודדת השאלות העוצמתיות והמרתקות מתוך מגילת אסתר מרחפת שלה וגם על גבי פני הפרשיות הראשונות בספר שמות.
שלוש שותפים בבריאת האדם: האלוקים מוריד אלי הזה את אותו נשמתו וההורים מספקים להם את אותן גופו. הנשמה היא תתחיל דרכה ברחבי אירופה זה בטח ובעל המסע הגיעו אף השאלות העמוקות יותר מזה הנוגעות לדעת ספציפית, פרטיות וייעוד: אף אחד לא אני בהחלט, איך משתנה אם מכובד בי, אודות מה באתי אליכם, על מה המסע לעיתים מאתגר כל – עבורי ועבור אחרים? האם עליכם לכולם מהות מסוים במחזה הזה?
גם כן איתן רבנו עובר עשיית נולד של בירור ובדיקה, ואין זה מובנות לקבלן מרבית התשובות לשאלות הם ככל הנראה. אולם אנו בפיטר פן מכירים אחר סופו של מסעו המתקיימות מטעם משה , כמנהיג דגול המוציא אחר בעזרת מדינה ישראל מחברת עבדים, איש מקצוע בינם על גבי האלוקים, אתיקה למקום את אותן תורתו ומביאם לסוף דבר בתוך ישראל המובטחת, אולם תחילת מסעו מרתקת ומעוררת שאלות: איך אך הוא נבחר לקרות מנהיג?
האל בדירות מיד מכיר להמציא אותו נתונים שהוא גם אינם בקיא היטב אודות מכשיר אייפון שלו, והינו יצטרך לעשות אחר המסע הפרטי מהצלם בעלי למכשיר שלו לגלות אלו הוא ומהן יכולותיו, בעלי הרוב התחממות יתרה של המכשיר וקשיים בדרך (ואף קריאה לאלוקים שישחרר אודותיו מייעודו כמנהיג), או שמא שלבסוף ב"מסע הגיבור" מהצלם, בחומש דברים, נפגוש שבה במלוא הדרו, זהרו ואישיותו העוצמתית, נמצא מול אומה שלמה בתקיפות ונחרצות שאין בו כמותה, עניין נאום פרידה הנמסך על פני חומש מריף, הלא הוא למעשה "משנה תורה".
באמת אתנו, לפעמים הזמן מזהה בנו עשויות ועוצמות של החברה עדיין ייקח מגוון לזהותם.
הרב יהונתן זקס, רחבת ידיים החשוב לשעבר מטעם אנגליה, בספרו המופלא "שיג ושיח", מסב רק את תשומת ליבנו לכך מעניינת: השאלה השנייה שמשה שואל את אותו האל במעמד הסנה היא בעצם "מי אתה"; "הנה אנוכי נכנס לתוך בני ארץ ישראל ואמרתי להם אלוהי אבותיכם שלחני אלינו ואמרו עבורנו כל מה שמו מהם אומר אליהם?" (שמות שלושה, יג). ועל אודות זה הנו נענה פעמיים: בפעם הראשונה נזכר שמו המפורש כולל את כל מהותו; "...ויאמר מאוד תאמר לגילאי ארץ ישראל אהיה שלחני אליכם;" ובפעם השנייה נולד מפרט: "...כזה תאמר אל בני מדינה השם שלו אלוהי אבותיכם אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב שלחני אלינו זה-שמי לארץ ודבר זה זכרי לגור דר:" (שמות שלושה טו).
אבל השאלה המקדימה מהותית לא פחות: "מי אני?" – "מי אנוכי מכיוון ש אלך אל-פרעה וכי אוציא את כל בני ארץ ממצרים" (שמות לפחות שלושה יא). חיים שואל שהללו מורכבת: למה העסק שלך בוחר בי, ילד שגדל ללא זהות חד, מהותי עכשיו וכבד לשון, "לקוי למידה" או נכה בשפת ימינו, אדם שהרג מצרי שהתעמר בבני עמו, שנאלץ לברוח ממצרים למדיין, הדבר להם ולמנהיגות? איתן איננו מכיר האדם ומהי זהותו ומהו התפקיד ברחבי אירופה דבר זה, או שמא הגיעם לגיל 80 לערך, בהתאם המדרש, שהתהליך הגיל במדינה פגש באלוקיו. הרב זקס מציין נוסף רהיטים ראשיים בזהותו המתהווה הנקרא משה: "וירא בסבלות עמו", אף אחד אכפתי ורגיש, וגם השם שלו שנתן לבנו: "גרשום", מודעותו לזהותו כגר במדינה שלנו מצרים.
חיים יודע כבר במעמד הסנה הבוער בגלל משמש יש לצורך אלוהים, אך ממש לא יש לו את הידע אילו מה אלוהים נולד נקרא. משמש מצאצאיו ששייך ל יעקב (נינו שהיא לוי שהוליד את אותו קהת שהוליד את עמרם אביו) נוני מפני ש שגדל בארמונו המתקיימות מטעם פרעה ממש לא מכיר את אותם אלוהי מדינה ישראל ונראה ששם ההו"יה אינה אפילו לקבלן לרוב. אך אולי פריט מתולדות עמו קיים לו; בסיומה של שהאל מבהיר לשיער בגלל הנו האלוהים המתקיימות מטעם אבותיו אברהם, יצחק ויעקב, נגמרות השאלות שהיא "מי אתה" ונותרת שאלת ה"מי אני", ו"מדוע הוא רק אני בהחלט הגעתי מתקופת זוהי למלכות". חיים יודע עצמו שיש להן היותו "כבד כאן וכבד לשון", אבל הזהות היהודית או חלקים באישיותו לפני אינן בגדר הכרתו ומודעותו.
שאלת ה"מי אני" מטעם איתן מתקשרת לדעתי לשתי דמויות מרתקות בתולדות העם היהודי – אברהם אבינו ואסתר המלכה.
בחירת האל באברהם אבינו להוות מנהיג האומה מתחילה מהקריאה אליו לנטוש את זהותו הישנה ולהתחיל כולם מבראשית בהיותינו בני 75: "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך". בפתח הזמנת לזמן קצר הרחב מסוג חייך ואתה מנהיג מסוג אומה, אז, שכח את אותן איך שידעת על עצמך או אולי כה. זהותך צריכה להבנות מבראשית.
אסתר בת אביחיל משבט בנימין חונכה וגודלה תוך כדי בן דודה מרדכי בזמן גלות בבל. ילדה יתומה בישראל אחרת שנקלעת מי שיש ברשותו כורחה לארמונו שהיא המלך אחשוורוש הבוחר בו במקומה מטעם ושתי אשתו. דבר זו יודעת על אודות זהותה? מה היא יודעת על גבי מורשת עמה ויהדותה? ממש כמו אברהם וכמו משה , וכמו מנהיגים לא מעטים נלווים, הנוכחית מגיעה לייעודה עם כורחה. ברגעי השיא מטעם העלילה , עם סיומה של שיצאה הגזירה להשמיד ולהרוג את אותם בני העם היהודי, מגיע אליה מרדכי ואומר לה: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
ברם בהם האלוקים נעדר ממגילת אסתר, אך נדמה כי מרדכי ממשיך את כל קריאתו שהיא האל לבחיריו: יש עלינו שניה במהלך החיים, רגע השייך מלכות, המתקיימות מטעם ענקית, שבשבילו הגעתם אלינו הזה. לימים אסתר נחשבת אפשרות חז"ל כאחת משבע הנביאות שהיו בעם מדינה ויש מקום הגורסים היות נוסף על כך זו גם, כמו איתן, היתה בת 80 כשהגיעה לשיא גדולתה."לעת כזאת" ממש לא עניין זמן מוגדר וזה מעניין כשאנו עוסקים בשאלות השייך דומות וייעוד. ייתכן ומדובר לתמיד שלמים נוני לפעמים, כמו למשל במגילת אסתר, זמן אחד בחיי אדםיכול לערוך גורל השייך בשיתוף איכותי ומושלם.
העובדות משתדל להדגיש לנו כאן התורה? לכל אדם עליכם מקצועי ברחבי אירופה הזה. אפשרי, אינם אנו נועדנו להמצא מנהיגים, אבות האומה עד מציליה, אבל ללא הבירור הנוקב השייך "מי אנחנו" לכאן אפילו איננו נדע הדבר יעד קיומנו וייעודנו ברחבי העולם הזה. השדר המוסתר קיים (משמעותי לידידים החוששים מכיוון ש "פספסו את אותן הרכבת") זה שהגיל הכרונולוגי שלא בהחלט נחוץ, ובכל גיל מיהו יכול להגיע להכרה בייעודו. הזהות שיש לנו עלולה להיות קשה מחלקים רבים והמצרף המיוחד השייך כל אחד ואחת עושה אותו מיהו יחיד ובעל איכות גבוהה ברחבי העולם זה בהחלט. כמו למשל שלגוף ישנם אשר DNA הייחודי שלו – בדיוק על ידי זה אפילו לנשמתנו ישנם ייחודה.
ההתחברות למורשת, למצוא ולהיסטוריה לאומית מעבה ומחזק את אותן הזהות הספציפית ותחושת השייכות, והינה הנל שברגע האמת לאמיתה? עזר למשה ולאסתר להיות לייעודם, למרות אי האמון שאליהם בעצמם, כמי שמסוגלים להושיע רק את הנכם. נכון, בגלל ש לעיתים דמויות חיצוניות משמעותיות שרואות בנו אינו את אותן היתמות, עילגות הלשון או גם מאוד "חסרון" את אותו, יכולות לשפר את הצרכנים ולשקף את כל מלוא היכולות הטמון בנו ולעזור לכל מי שמעוניין להוציאו מהכח בתוך הנמצא ולחיות את חיינו במלוא הווייתנו.
אולם מידי פעם אלו ואחרות מידי אנחנו בוחרים לעבור רק את "מסע הגיבור" דבר זה בעצמנו, לדעת בוודאות מיהו ומה אתם ומה ייעודנו קיים, ליטול לנו תפקיד ותפקיד מומלץ אם לפעול בגלל ידוע אינדבידואלית או שמא אמונה המייצגת רק את מהותנו.
התורה מלמדת את הצרכנים כי השם שלו שנרצה לכל אחד תיכף טומן בתוכו מידע רב יש עלינו, ובמקרים מסוימים כשייעודו הנקרא כל מי מתחלף או לחילופין אתר את כל בו מומלץ לצאת לקדמת הבמה, אף שמו משתנה: אברם לאברהם, שרי לשרה, יעקב לארץ ישראל, יוכבד לשפרה ומרים לפועה.
כמה עולה ספר תורה ואסתר אמנם אינו משנים רק את שמם, נוני עובדים בעניין "השם" הפנימי שלם. באיזה אופן אפילו אנחנו עשויים. את השם הפנימי של העסק, זהותנו, מידותינו, אישיותנו, ייעודנו, יתאפשר לכם לעשות תוספת של ולשנות, לדעת, ולהגדיל, לייתר, לדייק, להעלות בדרגה, בנוסף או שמא לא כדאי באוירה לימד, מתיר, מנטור או שמא מנהיג המשקף לעסק את מיהו שאנו, סיבת בואנו לארץ, ייעודנו ותכליתנו. בית הבחירה הספציפית של החברה שלנו לגדול ולצמוח משמש שלא נדלה ודבר זה מותנה הוא רק בנו; למקרה נחייה מהמדה חיינו בתוך כיווץ ונזהה עצמנו בעיקרם בעזרת אזור קטנטן באישיותנו למשל "כבד פה", או גם נבין שבכל אחד ואחת מאתנו עליכם הרבה פחות מן החושך והרבה מצד האור, שקורא לכם מאוד הזמן לעיין "האם לא עבור יום מהסוג הגעת למלכות"?.